תביעת כתובה לאחר גירושין

מתי אפשר לדרוש כתובה ולקבל?

תביעת כתובה לאחר גירושין הינו הליך בו האישה אינה מוותרת על הכתובה שהבעל התחייב לאישה במעמד החופה, כשהצדדים הסכימו שתביעת הכתובה תידון רק לאחר הגירושין.

תביעת כתובה לאחר גירושין או לפני גירושין

בהרבה מהמקרים בית הדין הרבני מציע שהצדדים יתגרשו לאלתר ורק לאחר הגירושין ידון בית הדין הרבני בתביעת הכתובה.

השאלה שנשאלת האם הדבר הזה אכן הוא טוב או שמא יש להתעקש שתביעת הכתובה תידון לפני הגירושין.

לשאלה זו אין תשובה ברורה, כך שבכל מקרה יש לבחון את המקרה לאשורו על ידי טוען רבני הבקיא היטב בדין העברי.

טרם קבלת ההחלטה יש לשקול את האפשרות בו לאחר שהאיש "מגלה" שהוא חייב בכתובה הוא מנסה "לסחוט" את האישה ומסרב לתת לה גט עד שהאישה תסכים "להיכנע" ותוותר על הכתובה.

במקרים מעין אלו הרי שברורה העדיפות לסדר את הגט עוד טרם התקיים ההליך של תביעת כתובה.

מאידך, יש לדעת כי לאחר הגירושין בתי הדין לא יחייבו את האיש ב"פיצויים" בנוסף לתביעת הכתובה.

אז כמו שאתם רואים אין תשובה אחידה לשאלה האם עדיף לנהל תביעת כתובה לאחר הגירושין או שעדיף לנהל זאת לפני הגירושין.

העילות לחייב את הבעל בתביעת כתובה אחרי הגירושין

באופן כללי ניתן לומר כי ההנחה הראשונה היא כי הבעל חייב בכתובה לאחר הגירושין, התחייבות זו הינה ככל התחייבות שאדם מתחייב לחברו.

לכן אני קורא לכל החתנים שמתחייבים על סכום גבוה בכתובה לפני הנישואין, לשקול זאת היטב בכדי שלא יווצר מצב בו אתם עלולים להיות חשופים לתביעת כתובה לאחר גירושין בסכומים מופרזים.

תביעת כתובה לאחר גירושין

תביעת כתובה לאחר גירושין – העילות לדחיית התביעה

יחד עם האמור חשוב לדעת כי בהרבה מהמקרים בית הדין הרבני יפטור את הבעל מתשלום כתובה ולפעמים יחייבו רק בחלק מהסכום הנקוב בכתובה.

בין מקרים אלו ניתן למנות את המקרים כדלהלן:

  • אישה מורדת – ככל והאישה היא אשר גרמה לפירוק התא המשפחתי, בכך שהאישה החליטה בלא כל סיבה מוצדקת לעזוב את ה"תא המשפחתי.
  • אישה מקללת – ככל והאישה נוהגת להקניט את הבעל ב"צעקות" קללות" איומים".
  • אישה אלימה – אלימות של האישה אף היא מהווה סיבה לפטור את הבעל מתשלום הכתובה.
  • בגידה – ככל והוכח כי האישה בגדה בבעלה או למצער היא מנהלת קשר עם גבר זר באופן שאינה הולמת התנהגות של אישה נשואה.
  • כתובה מוגזמת – בחלק מההרכבים בבתי הדין הרבניים לא יחייבו את הבעל בתשלום מלוא הכתובה ככל והמדובר בסכום גבוה מאוד, אלא יסתפקו בסכום נמוך יחסית..

אין כפל מבצעים

חשוב לדעת לפני שפותחים תיק של תביעת כתובה לאחר גירושין את הכלל הנפוץ אותו תשמעו בבית הדין הרבני "אין כפל מבצעים".

המשמעות שבית הדין הרבני לא נותן לאישה ליהנות "משני עולמות", כשמחד האישה תקבל את זכויות הפנסיוניות של הבעל בניגוד לדין העברי זאת רק מכוח "חוק יחסי ממון" הקובע שהזכויות הפנסיוניות שצברו בני הזוג שייכים לשניהם במשותף כשאין כל השפעה מי הוא שצבר, ומאידך תיהנה האישה מכתובה לה היא זכאית מהדין העברי.

כך שעל האישה לבחור האם היא מעדיפה ללכת ב"מסלול" של תביעת כתובה לאחר גירושין, ואזי תזכה האישה בכתובה, או שמא עדיף לה ללכת ב"מסלול" של חלוקת רכוש באופן שוויוני ולכן מומלץ לפני תחילת הדרך להתייעץ בטוען רבני.

ליצירת קשר עם יהודה אבלס, נא למלא פרטים או לחייג: 072-3971731

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
יהודה אבלס

יהודה אבלס

הרב יהודה אבלס הנו טוען רבני, מנהל מדור גירושין ופורום באתר רבנות. בעל ידע ובקיאות רבה בתחומי ההלכה השונים, ובצורת הדיון בבתי הדין.

אולי תרצו לקרוא גם את:

Call Now Button
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן