תביעת כתובה לאחר גירושין הינו הליך בו האישה אינה מוותרת על הכתובה שהבעל התחייב לאישה במעמד החופה, כשהצדדים הסכימו שתביעת הכתובה תידון רק לאחר הגירושין.
תביעת כתובה לאחר גירושין או לפני גירושין
בהרבה מהמקרים בית הדין הרבני מציע שהצדדים יתגרשו לאלתר ורק לאחר הגירושין ידון בית הדין הרבני בתביעת הכתובה.
השאלה שנשאלת האם הדבר הזה אכן טוב או שמא יש להתעקש שתביעת הכתובה תידון לפני הגירושין.
לשאלה זו אין תשובה ברורה, כך שבכל מקרה יש לבחון את המקרה לאשורו על ידי טוען רבני הבקיא היטב בדין העברי.
טרם קבלת ההחלטה יש לשקול את האפשרות בו לאחר שהאיש "מגלה" שהוא חייב בכתובה הוא מנסה "לסחוט" את האישה ומסרב לתת לה גט עד שהאישה תסכים "להיכנע" ותוותר על הכתובה.
במקרים מעין אלו הרי שברורה העדיפות לסדר את הגט עוד טרם התקיים ההליך של תביעת כתובה.
מאידך, יש לדעת כי לאחר הגירושין בית הדין לא יחייב את האיש ב"פיצויים" בנוסף לתביעת הכתובה.
אז כמו שאתם רואים אין תשובה אחידה לשאלה האם עדיף לנהל תביעת כתובה לאחר הגירושין או שעדיף לנהל זאת לפני הגירושין.
העילות לחייב את הבעל בתביעת כתובה אחרי הגירושין
באופן כללי ניתן לומר כי ההנחה הראשונה היא כי הבעל חייב בכתובה לאחר הגירושין, התחייבות זו הינה ככל התחייבות שאדם מתחייב לחברו.
לכן אני קורא לכל החתנים שמתחייבים על סכום גבוה בכתובה לפני הנישואין, לשקול זאת היטב בכדי שלא יוצר מצב בו החתן עלול להיות חשוף לתביעת כתובה לאחר גירושין בסכומים מופרזים.
תביעת כתובה לאחר גירושין – העילות לדחיית התביעה
יחד עם האמור חשוב לדעת כי בהרבה מהמקרים בית הדין הרבני יפטור את הבעל מתשלום כתובה ולפעמים יחייבו רק בחלק מהסכום הנקוב בכתובה.
בין מקרים אלו ניתן למנות את המקרים כדלהלן:
- אישה מורדת – ככל והאישה היא אשר גרמה לפירוק התא המשפחתי, בכך שהאישה החליטה בלא כל סיבה מוצדקת לעזוב את ה"תא המשפחתי.
- אישה מקללת – ככל והאישה נוהגת להקניט את הבעל ב"צעקות", "קללות", איומים".
- אישה אלימה – אלימות של האישה אף היא מהווה סיבה לפטור את הבעל מתשלום הכתובה.
- בגידה – ככל והוכח כי האישה בגדה בבעלה או למצער היא מנהלת קשר עם גבר זר באופן שאינה הולמת התנהגות של אישה נשואה.
- כתובה מוגזמת – בחלק מההרכבים בבתי הדין הרבניים לא יחייבו את הבעל בתשלום מלוא הכתובה ככל והמדובר בסכום גבוה מאוד, אלא יסתפקו בסכום נמוך יחסית.
אתם מוזמנים עוד לקרוא מתי אפשר לדרוש כתובה ולקבל.
אין כפל מבצעים
חשוב לדעת לפני שפותחים תיק של תביעת כתובה לאחר גירושין את הכלל הנפוץ אותו תשמעו בבית הדין הרבני "אין כפל מבצעים".
המשמעות שבית הדין הרבני לא נותן לאישה ליהנות "משני עולמות", כשמחד האישה תקבל את זכויות הפנסיוניות של הבעל בניגוד לדין העברי זאת רק מכוח "חוק יחסי ממון" הקובע שהזכויות הפנסיוניות שצברו בני הזוג שייכים לשניהם במשותף כשאין כל השפעה מי הוא שצבר, כך שבעצם האישה מבקשת שחלוקת הרכוש בבית הדין הרבני תהיה בהתאם לחוק, ומאידך תיהנה האישה מכתובה לה היא זכאית מהדין העברי.
כך שעל האישה לבחור האם היא מעדיפה ללכת ב"מסלול" של תביעת כתובה לאחר גירושין, ואזי תזכה האישה בכתובה, או שמא עדיף לה ללכת ב"מסלול" של חלוקת רכוש באופן שוויוני ולכן מומלץ לפני תחילת הדרך להתייעץ בטוען רבני.
תביעת כתובה לאחר נישואין קצרים
לצערנו במקרים מסויימים חיי הזוגיות עלו על שרטון טרם שהחלה, כך שבני הזוג אשר תוך זמן קצר מהנישואין המאושרים מוצאים את עצמם במצב בו אחד מבני הזוג מתחיל בהליך גירושין.
במקרה זה יש הבדל האם בין בני הזוג התקיימו יחסי אישות, שכן ככל ולא התקיים יחסי אישות בין הצדדים הרי שיש מקום לפטור את הבעל מתשלום הכתובה, לא כן במקרה שהצדדים קיימו פעם אחת יחסי אישות תקינים הרי שלא תהיה כל רלוונטיות למשך תקופת הנישואין.
אך יחד עם זאת במקרה זה תיתכן טענה שהמודבר בנישואי מקח טעות, שכן אילו היה ידוע הסיבה שגרמה לפירוק התא המשפתי, הרי שנישואין אלו לא היו יוצאים לפועל לעולם.
יש לציין שטענות בגין "מקח טעות" הינם טענות שלא במהרה יתקבלו בבית הדין הרבני, שכן לדעת בית הדין הרבני הייתה קיימת לצדדים אפשרות לערוך בדיקה מקיפה על בן זוגו טרם הנישואין , כך שלרוב לא יהיה ניתן להשתמש בטענה זו.
גירושין לאחר תביעת כתובה
לא פעם אנו נתקלים במקרה בו הבעל מבקש לגרש את האישה כשאין בידי הבעל עילות גירושין, כשמאידך האישה מסרבת להתגרש כשאדרבה האישה הגישה תביעת שלום בית.
במקרים אלו בית הדין הרבני יכול להתנות את הגירושין בכך שהבעל ישלם לאישה כתובה, כך שהגירושין יהיו רק לאחר תשלום הכתובה.
במקרים חריגים כגון שהסכום הרשום בכתובה הינו נמוך משמעותי, בית הדין הרבני יכול להתנות את הגירושין בכך שמלבד תשלום הכתובה הבעל יוסיף עוד סכם כסף עבור פיצוי לאישה.
תביעת כתובה לאחר גירושין בליווי טוען רבני לגירושין
תביעת כתובה לאחר גירושין אין לעשותו לבד בלא ייצוג, החוסר ההבנה שלכם בידיעה ההלכתית הנצרכת לתביעת הכתובה עלולה לגרום לכם הפסד בתיק.
חשוב לציין כי חוסר הידיעה שלכם בידע ההלכתי אינו רק חוסר ידיעה שלכם, רבים מעורכי דין המייצגים בבית הדין הרבני אף הם אינם מודעים להלכות של בית הדין ולכן הם פונים לטוען רבני שיעזור להם בכתיבת הטענות ההלכתיות מאחורי הקלעים.
לכן ככל ואתם מתלבטים האם עדיף טוען רבני או עורך דין בתביעת הכתובה, ניתן לקבוע בוודאות שטוען רבני לגירושין עדיף על פני עורך דין.
