מזונות ילדים: כמה משלמים מזונות לילד?

כמה משלמים מונות לילד

כמה משלמים מזונות לילד בבית הדין הרבני בשנת 2020? מגמה חדשה בבית הדין! מזונות ילדים יעמוד על סך 800 ₪ לילד כולל הכל! כמה משלמים מזונות עבור ילד אחד? – האם בתי הדין הרבניים חוזרים אחורה לעידן בו בתי הדין פוסקים לקטינים סכום נמוך משמעותית ממזונות ילדים הנפסקים בבית המשפט למשפחה? האם נראה שוב מצב בו יש פער גבוה בתשלום דמי מזונות ילדים בין בית הדין הרבני לבית המשפט האזרחי?

אם נשפוט לפי החלטה שניתנה לאחרונה בבית הדין הרבני האזורי בנתניה בהרכב הרבנים רפופרט אריאל וחביב שליט"א, ניתן ללמוד כי אכן בתי הדין הרבניים לקחו "צעד אחורה" לאחר שבית הדין בהחלטה תקדימית מבהיר, כי החובה על בית הדין בראש ובראשונה לדאוג למחיית האב שיהיה לו לכדי קיומו כשרק לאחר מכן יחויב האב לפרנס את הקטינים. המדובר במקרה בו היה לאב ילד אחד (+3 ילדים מזיווג אחר) כשהוא משתכר לחודש בסך 7,000 ₪. בני הזוג ערכו הסכם גירושין בו נקבע כי תשלום מזונות הקטין יעמוד על סך של 2,300 לחודש, לאחר זמן בא האב בטענה כי אין לו אפשרות להמשיך את ההסדר הכלכלי שנקבע בהסכם הגירושין.

החלטה תקדימית בנושא מזונות ילדים – כמה משלמים מזונות לילד?

בית הדין בהחלטה תקדימית הבהיר כי החובה לדאוג לקטינים אינה באה במקום אשר לאב לא יהיה בו בכדי לכלכל את פרנסתו, כך שהעדיפות הראשונה היא לדאוג לצורכי האב. העובדה כי הצדדים ערכו הסכם גירושין אשר קיבל תוקף פסק דין אף הם לא היוו בפני בית הדין את המכשול לקבוע כי ההסכם בטל, ומעתה ישלם האב עבור הקטין במקום 2,300 ₪ לחודש רק 800 ₪ לחודש.

בית הדין בהחלטתו לא נתן כל מענה מי ידאג לצרכי הקטין לאחר שהאב ישלם עבורו סך של 800 ₪ לחודש סכום נמוך לכל הדעות??? העובדה כי האם לא תצליח לשרוד ולגמור את החודש כך שהקטין יהיה חשוף לחרפת רעב לא שינו מאומה בהחלטת בית הדין. מהחלטה זו ניתן ללמוד כי בעוד שהורגלנו לחשב מתחילה מה הם צרכי הקטין כשרק לאחר מכן להשאיר את ה"פירורים" לאב, בית הדין בהחלטה תקדימית קבע כי יש לחשב בראשית את צרכי האב ומהפירורים שיישאר יאלצו הקטינים להסתפק.

החלטה בודדת או שינוי גישה?

אין ספק שהחלטה זו עוררה גלים רבים, כשרבים מבקשים לדעת האם אכן נעשה מהפכה בפסיקת בתי הדין הרבניים או שמא מדובר במקרה בודד בלבד. פסק דין זה מצטרף לפסקי דין ישנים שניתנו בעבר בה נקבע שככל והאב אינו יכול לשלם מזונות כגון במקרה שהאב אינו יכול לשלם תשלום מזונות בכלא, אך בהחלט ניתן לקבוע כי מדובר בפסק דין חדשני.

עדיין לא ניתן לקבוע בוודאות להיכן הדברים נוטים, אם כי ניתן לראות שהחלטת בית הדין הובא כבר במספר פסקי דין נוספים שניתנו לאחר מכן חלקם שללו את העמדה הזאת ובחלק מהפסיקות דווקא ניתן לראות כי אכן בית הדין הרבני בהרכבים אחרים נוטה לקבל זאת. חשוב להבהיר כי החלטה זו הינה לעת עתה החלטה בודדת שניתנה ברוב דעות אשר ספק רב אם פסק דין זה יעמוד בערעור בבית הדין הרבני הגדול ככל ויוגש.

כמה משלמים מזונות לילד בבית משפט?

חשוב להדגיש כי בבית המשפט למשפחה יחייבו את האב עבור מזונות ילדים בסכומים גבוהים בהרבה מהנהוג בפסיקה בבתי הדין הרבניים. אז כמה מזונות לכל ילד בבית משפט? בבתי המשפט נהוג לחייב את האב בתשלום מזונות לכל הפחות בסך של 1,400 ₪ כשסכום זה אינו כלול מחציות חינוך , רפואה ומדור. כך שלפני שאתם פותחים תיק גירושין ברבנות כדאי שתבדקו היטב היכן כדאי לכם לפתוח את התיק, האם מומלץ לפתוח את התיק בבית הדין הרבני או בבית משפט האזרחי. בהקשר זה קראו מה עדיף – טוען רבני או עורך דין

כמה משלמים לילד במשמורת משותפת?

במקרה בו הילדים נמצאים במשמורת משותפת מזונות הילדים בבית הדין הרבני יהיו גבוהים מהמקובל בפסיקה בבתי המשפט.  בהתאם להלכת בית משפט העליון במקרה בו הכנסות שני ההורים זהים ומתקיימים הסדרי שהות שווים, האב יהיה פטור מתשלום מזונות ילדים. לא כן בבתי הדין הרבניים לא אימצו את הלכת בית המשפט העליון ולדעתם אף שאכן יש להפחית באופן משמעותי את גובה תשלום דמי המזונות, אך לא ניתן לפטור את האב לגמרי מתשלום מזונות.

הסכם גירושין על מזונות ילדים אינו מבטיח שקט נפשי

אז קבעתם כמה מזונות לכל ילד. אם חשבתם שלאחר שערכתם הסכם גירושין בו הוסכם שהאב יחויב בתשלום דמי מזונות בתשלומים מכובדים, הרי שמדובר בהסכם סופי, וכי האב לא יוכל לבטל את ההסכם, הרי שטעיתם. בית הדין הרבני בהרכב הרבנים רפפורט, חביב, אליהו שליט"א קבעו כי אף שהאב התחייב לשלם סכום מזונות גבוה וניתן אישור להסכם גירושין, הרי שההסכם בטל.

לדעתם של בית הדין הרבני האב אינו מבין היטב את משמעות הדברים בכך שהוא ייאלץ להוציא סכומים נכבדים בכל חודש עבור דמי מזונות ילדים גבוהים, ובכך הוא יתקשה לבנות את חייו מחדש. כך שככל והאב יעתור לבית הדין הרבני בבקשה להוריד את דמי המזונות הגבוהים שהוסכם בגירושין, בטענה כי על ידי תשלום גבוה זה הוא אינו יכול להינשא הרי שבהחלט ניתן לומר כי קיים סיכוי לתביעתו. מקרה הפוך, בו האב התחייב לשלם מזונות ילדים בסכום נמוך משמעותי אף הוא אינו מחייב, וכי האם יכולה להגיש בקשה להעלות את דמי מזונות ילדים בטענה שהדבר אינו מספק את צרכי הילדים.

המקור לחיוב מזונות ילדים 

כשאנו באים לעסוק בתביעת מזונות ילדים, עלינו לברר בראש ובראשונה את מקור החיוב של מזונות הילדים, והאם חובה זו מוטלת על האב בלבד, או שמא חיוב זה מוטל על האב והאם באופן שווה. כבר הראשית הדברים יש לציין כי מקור החיוב לפרנס את הילדים משתנה בהתאם לגילם של הילדים, כך שככל וגילו של הילד גבוה יותר, כך חובת המזונות יורדת.

תשלום דמי מזונות ילדים עד גיל 6 

ילדים קטנים עד גיל 6 נקראים בשפה המשפטית קטני קטינים, כלומר ילדים מאוד קטנים שאין להם כל אפשרות לדאוג לרווחתם באופן עצמאי. במקרה זה קיימת חובה על האב על פי בית המשפט לפרנס את הילדים לפי הדין הדתי מכוח תקנה שתוקנה באושה לפני מאות שנים. חיוב מזונות הילדים בגיל זה מוטל על האב בלבד ללא כל קשר אם בני הזוג נשואים או שיש לאב עילה לגירושין, כמו כן אין כל הבדל בחישוב חלוקת רכוש בגירושין שיתבצע בין בני הזוג. מסיבה זו אנו עדים לתופעה שהאם מקבלת זכויות עודפות בחלוקת רכוש בגירושין עם ילדים מתוך מחשבה שזכויות ייתר אלו ייחשבו כתשלום מזונות. 

מזונות של ילדים מגיל 6 – 15 

ילדים מגיל 5-16 נקראים קטינים ואין חובה על האב לפרנס את הילד מעיקר הדין, אלא רק מדין צדקה. כלומר כשם שקיימת מצווה לכל אחד לדאוג לצרכים של העניים, כך קיימת חובה להורים לפרנס את הילדים שאינם יכולים להשתכר, אלא שחובה זו הינה חובה מוסרית בלבד, אך לא ניתן להפעיל סנקציות כנגד מי שאינו דואג למזונות ילדים בגיל זה, כמו שניתן להפעיל כנגד סרבנות גט.  דבר זה גרר אבות רבים לחמוק לשלם מזונות כשלא היה ניתן להטיל עליהם סנקציות, לכן הרבנות הראשית לפני קום המדינה תיקנו תקנה לחייב את האב לפרנס את הילדים ובכך למעשה הם הפכו את החוב המוסרי לחוב שניתן לאוכפו לפי הוראת בית המשפט.

אלא שהרבנות הראשית לא הסבירה את יסוד החיוב של תשלום המזונות, ולכן התעוררה מחלוקת גדולה בין הדיינים בערעור לבית הדין הרבני הגדול , האם הרבנות הראשית רק הוסיפה כי את חוב הצדקה שהיה קיים תמיד יהיה ניתן לאכוף, או שהם תיקנו תקנה חדשה ללא כל קשר לחיוב הצדקה. ההשלכה ממחלוקת זו, הוא האם האב משלם מזונות במשמורת משותפת, שכן אם החיוב הוא רק צדקה, הרי שיש להטיל את החיוב צדקה על האב והאם באופן שווה בשווה, ואילו אם מדובר בתקנה חדשה, הרי שהחוב מוטל על האב בלבד. כיום למעשה בשתי גישות אלו חלוקים בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה, כך שבעוד שבית הדין הרבני סבור כי החיוב הוא תקנה חדשה, ולכן האב חייב גם במשמורת משותפת, הרי שבית המשפט סבור כי החיוב הוא משום צדקה, ולכן האב אינו חייב לשלם במשמורת משותפת תשלום מזונות ילדים.  כך שההכרעה האם יהיה גירושין ברבנות או בבית משפט הינה שאלה קריטית ככל ויש לכם משמורת משותפת.

מזונות לילדים מגיל 15-18

תקנת הרבנות הראשית הייתה רק לילדים עד גיל 15, אך לאחר גיל זה אין לאב כל חיוב לפרנס את הילדים. אלא שעם התפתחות השנים ולאחר שכיום לא מקובל שילדים בגיל 15 יצאו לעבוד בכדי לדאוג לצרכם ולרווחתם, הוסיפה הרבנות הראשית תקנה נוספת לחייב את האב לשלם עד גיל 18. תקנה זו לא התפשטה בקרב כל בתי הדין, ולכן קיים קושי לחייב את האב לשלם מזונות ילדים לאחר גיל 15. בכל זאת הנוהג הוא שהאב משלם מזונות גם לאחר גיל 15, כשניתן לומר שבכל הסכם מזונות שערכנו במשרדנו טוען רבני יהודה אבלס, האב הסכים לשלם מזונות למעלה מגיל 15, למעט מקרים בהם התקיימה משמורת משותפת.

מזונות ילדים מגיל 18 ואילך

לאחר גיל 18 הילד אינו נחשב כקטין ולכן וודאי שאין מקום לחייב את האב לשלם מזונות ילדים אם לא שמדובר באב עשיר ויש לו נכסים רבים כשחיוב זה יהיה משום צדקה בלבד. למרות זאת המנהג הרווח בפרט אם מדובר בהליך גירושין בהסכמה, כי האב מתחייב לשלם מזונות ילדים עד גיל 21 בשיעור של שליש ממה שהיה האב משלם מזונות עד שהגיעו הילדים לגיל 18. הסיבה לכך היא העובדה כי הילדים חייבים לעשות שירות צבאי או שירות לאומי כשבזמן השרות הם מקבלים משכורת זעומה אשר אין בה בכדי להתכלכל בכבוד גם לו כדמי מזונות מינימליים.

גובה דמי המזונות ילדים

גובה דמי המזונות שהאב יצטרך לשלם משתנה ממקרה למקרה לפי בית ההמשפט לענייני משפחה, כשהדבר מושפע באופן ישיר בשאלה האם האב זכאי למשמורת או רק הסדרי שהות בלבד. כמו כן גובה ההכנסות של ההורים ורמת המחייה שהילדים הורגלו לפני שהוגשה תביעת גירושין, הם שעומדים גם כן בשיקול שיקבע את סכום המזונות שישולמו. פרמטר נוסף שיש לקחת בחשבון בקביעת סכום המזונות הוא האם מדובר במזונות של ילד אחד או מזונות של מספר ילדים, שכן ככל וישנם יותר ילדים, הרי שגובה דמי המזונות לילדים עבור כל ילד יהיה נמוך יותר. הסיבה לכך שדמי המזונות מופחתים יותר, הוא לאור עובדה פשוטה, צרכים ילדים הינו זהה, ואין צורך לשלם פעמיים עבור אותו צורך.

תביעת מזונות ילדים רק על ידי טוען רבני

לכן חשוב מאוד להתייעץ עם טוען רבני מומלץ לפני שאתם פותחים תביעת מזונות ילדים, בה ייקבע כמה מזונות לכל ילד תשלמו! בכדי לבדוק האם ואיך ניתן לפתוח את תיק תביעת מזונות בצורה שלא תפגע בזכויותיכם ובזכויות הקטינים.

ליצירת קשר עם יהודה אבלס, נא למלא פרטים או לחייג: 073-3745068
יהודה אבלס

יהודה אבלס

הרב יהודה אבלס הנו טוען רבני, מנהל מדור גירושין ופורום באתר רבנות. בעל ידע ובקיאות רבה בתחומי ההלכה השונים, ובצורת הדיון בבתי הדין.

הרב יהודה אבלס טוען רבני

יהודה אבלס – טוען רבני מוסמך

הרב יהודה אבלס הנו טוען רבני, מנהל מדור גירושין ופורום באתר רבנות. בעל ידע ובקיאות רבה בתחומי ההלכה השונים, ובצורת הדיון בבתי הדין.

ידיעתו הרחבה גם בתפיסת העולם התורנית המדריכה את הדיינים תאפשר לו לייצג אותך בצורה המיטבית.

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם פרטים נוספים:
או חייגו עכשיו:

אולי תרצו לקרוא גם את:

הורות משותפת וטובת הילד

משמורת משותפת

משמורת משותפת – חלום שהופך למציאות! משמורת משותפת או הסדרי ראיה הינה שאלה שעולה בכל הליך גירושין בהם יש לבני הזוג ילדים, לשאלה זו יכולה

קרא עוד »
כתובה בגירושין לא תמיד

כתובה בגירושין לא תמיד

תשלום כתובה בגירושין הינו נפוץ בהרבה מהמקרים בהם בני הזוג נאלצים להיפרד, אך לפעמים האישה מאבדת כתובתה, אז כיצד נוכל לדעת מתי יהיה בגירושין כתובה

קרא עוד »
דילוג לתוכן