חלוקת רכוש בין בני זוג כל מה שצריך לדעת
חלוקת רכוש בין בני זוג בגירושין הינו הליך מורכב, מטבע הדברים כל אחד מבני הזוג סבור שלו מגיע הרכוש ואילו לבן זוגו לא מגיע מהרכוש שנצבר.
אך כיצד באמת תתבצע חלוקת הרכוש בין בני הזוג? האם מדובר בכלל קבוע או שהדבר משתנה ממקרה למקרה? וככלל מה הוא הרכוש אותו אמורים בני הזוג לחלוק בעת הגירושין.
על הכל ועוד במאמר שלפנינו.
חלוקת רכוש בין בני זוג באופן שוויוני
חלוקת הרכוש בין בני זוג לרוב תתבצע באופן שוויוני, כך שכל אחד מבני הזוג ייצא משנות הנישואין עם חצי מהשלל שנצבר במהלך שנות הנישואין.
לעובדה כי הבעל הוא שטרח להשיג את הרכוש ואילו האישה גידלה את ילדיה כך שהיא לא השתכרה באופן משמעותי אין כל רלוונטיות, כיון שבכל מקרה חלוקת הרכוש תתבצע באופן שוויוני בלא כל קשר מי הוא אשר רכש את הרכוש המשותף.
לדעתם של בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה הוא כי לכל גבר מצליח עומדת אישה מצליחה בבית, שהרי אין כל ספק שהאיש לא היה יכול להצליח כפי שהצליח אם לא שהאישה הייתה עוזרת לו בגידול ילדיהם.
אך יחד עם זאת ככל ובית הדין הרבני או בית המשפט יתרשמו כי אחד מבני הזוג לא תרם מאומה לתא המשפחתי לא בגידול הילדים ולא בהכנסות כלכליות, הרי שחלוקת הרכוש לא תתבצע באופן שוויוני.
כמו כן העובדה כי הרכוש רכוש על שם אחד מבני הזוג אינו מקנה כל יתרון לבן הזוג אשר הרכוש רשום על שמו, וחלוקת הרכוש בין בני הזוג תתבצע באופן שוויוני.
יש לדעת כי חלוקת רכוש בגירושין מתבצע בבית הדין הרבני באופן זהה לחלוקת הרכוש בבתי המשפט.
אלו נכסים חולקים בחלוקת הרכוש בגירושין
כספים משותפים
בעת עריכת חלוקת הרכוש בגירושין יש לערוך חלוקה על כל הכספים המשותפים הנמצאים בחשבונות הבנק של מי מהצדדים, או נכסי נדל"ן הרשומים על שם אחד מבני הזוג.
לפעמים קיים חשש שאחד מבני הזוג מצא דרך "להעלים" ו"להבריח" כספים משותפים בניסיון לחמוק מחלוקת הרכוש בגירושין ולקחת את כל הכספים לרשותו.
במקרים אלו מומלץ לשכור חוקר פרטי שמומחה לחקירה כלכלית בכדי שינסה לגלות את כל האוצרות שדאג בן הזוג להחביא.
חשוב לציין כי ככל ויוכח שבן הזוג דאג להחביא ולהעלים כספים, הרי שלא רק שהכספים שיתגלו יחולקו בין בני הזוג, אלא הוא מסתכן שחלוקת הרכוש לא תתבצע באופן שוויוני כשהוא ימצא את עצמו מפסיד.
זכויות פנסיוניות
אך לא רק, זכויות פנסיוניות וסוציאליות שצבר כל אחד מהצדדים ממקום עבודתו אף הוא יחולק באופן שוויוני.
כך שלצורך הדוגמה במקרה בו הבעל צבר מיליון שקל זכויות פנסיוניות במהלך שנות הנישואין, ואילו האישה צברה רק חצי מיליון שקל, הרי שבחצי מיליון שקל שצבר הבעל יותר ממה שצברה האישה, ייחלקו בני הזוג באופן שוויוני, כך שכל אחד מבני הזוג ייצא עם סכום של 750,000 ₪.
לרוב מדובר בחישוב מורכב, שכן כל אחד מבני הזוג צבר זכויות טרם הנישואין וכן לאחר שהצדדים נפרדו זה מזה, זכויות אלו אינם שייכים לבן הזוג, כך שיש לערוך תחשיב מה הם הזכויות שנצברו במהלך שנות הנישואין עד הפירוד ורק בזכויות אלו יזכה בן הזוג.
מוניטין עסקי
בעל עסק מלבד התזרים המזומנים שנכנס לעסק, קיים פן מיוחד והוא "מוניטין עסקי".
לדוגמה בן הזוג פתח חנות מכולת אשר הצליחה ושגשגה עד שהפכה ברבות הימים לרשת מזון ענפה הידועה בצבור כרשת מזון מצליחה.
אין כל ספק שמלבד ההכנסות שנכנס בכל חודש לעסק ממכירת המוצרים, הרי ש"המותג" של הרשת המזון המוצלחת שווה הרבה כסף.
בעת מכירת העסק ישלם הקונה הפוטנציאלי סכום כסף לא מבוטל בכדי לקנות את "המותג" של העסק.
מוניטין עסקי נהוג לחלק בעת עריכת חלוקת רכוש בגירושין, כשלשם כך בית הדין הרבני או בית המשפט ימנה שמאי מטענו בכדי לבחון כמה שווה ה"מוניטין העסקי" של העסק, ובן הזוג יקבל מחצית מזכויות אלו.
מוניטין אישי
בניגוד למוניטין עסקי בו יש נכס שניתן למכור, בהרבה מהמקרים אנו נתקלים בשאלה קשה בו אחד מבני הזוג השתכר כשכיר והרוויח סכום מכובד, ואילו בן הזוג למד באוניברסיטה והוציא תארים חשובים לאחר מכן אף החל לעבוד בהתמחות בו למד.
כשרונו הרב של בן הזוג הביא לידי מצב בו שעת עבודה של בן הזוג המלומד שווה הרבה יותר משעת עבודה של בן הזוג השכיר.
אין ספק כי מלבד כישרונותיו של בן הזוג המלומד הצלחתו נבעה מהסיבה שבן הזוג אפשר לו את הלימודים ותמך בו בכל שנות העבודה עד שהגיע להיכן שהגיע.
האם בן הזוג זכאי לקבל כסף עבור זכות זו, מחד ניתן לומר כי בן הזוג המלומד רכש נכס הנקרא "מוניטין אישי" כלומר הוא שווה הרבה כסף, מאידך אין נכס שניתן למכרו כעת, ורק מדובר במוניטין שיכול להרוויח בעתיד.
בשאלה זו נחלקו בתי הדין הרבניים ובתי המשפט למשפחה, כשבעוד שבבתי המשפט התפיסה המקובלת שבעת עריכת חלוקת רכוש בגירושין יש לחלוק אף את ה"מוניטין האישי", הרי שבבתי הדין הרבניים התפיסה היא שונה ולדעתם אין לחלוק את ה"מוניטין האישי".
חלוקת רכוש בגירושין היכן יתבצע
כפי שנכחנו לראות קיימים הבדלים בפסיקות בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט בשאלות של חלוקת רכוש בגירושין, אלא שכעת עולה השאלה מי הוא שיחליט היכן תתבצע החלוקה בגירושין?
המענה לשאלה זו הוא "מי פתח את התיק קודם" כלומר בן הזוג שפתח את התיק הראשון הוא שיבחר מי יכריע בשאלה היכן תתבצע חלוקת רכוש בגירושין בבית הדין הרבני או בבית משפט.
אלא שבעוד שלהגיש תביעה בבית המשפט אין כל צורך בהגשת תביעות נוספות, הרי שבבית הדין הרבני ניתן לתבוע חלוקת רכוש רק לאחר שנעשה נכון פתיחת תיק גירושין ברבנות.
כך שככל ויש לכם חשש שבן הזוג מתעד לפתוח תיק מומלץ מאוד להקדים אותו פן יהיה מאוחר, לפעמים התמהמהות קצרה בפתיחת התיק עלולה לעלות לכם ביוקר רב.
השלכה של חלוקת רכוש בגירושין לתביעת הכתובה
יש לדעת כי לחלוקת הרכוש בגירושין קיים השלכה על תביעת הכתובה שהאישה תובעת, שכן בית הדין הרבני יפטור את הבעל מכתובה ככל והאישה קבלה מחצית מזכויותיו הרשומות על שם הבעל.
בית הדין הרבני סבור כי "אין כפל מבצעים", כך שלא ייתכן מצב בו האיש יצטרך לשלם תשלום כתובה בהתאם לדין העברי, ובנוסף הוא יצטרך לתת מחצית מזכויותיו הרשומות על שמו בהתאם לחוק יחסי ממון.
במקרה זה יהיה על האישה לבחור האם ברצונה לקבל את זכויותיה הרכושיות בהתאם לחוק יחסי ממון, או שמא היא מעדיפה ליטול את הכתובה.
במקרים בו מדובר על תביעת כתובה בסכום גבוה אשר על פניו נראה כי אפשר לדרוש את הכתובה ולקבל, עדיף שלא להיכנס למלחמות על תביעת חלוקת הרכוש, שכן ייתכן מאוד ונושא זה יתייתר לאחר זכיית האישה בכתובתה.
חלוקת רכוש בהסכמה
בהרבה מהמקרים בני הזוג מעדיפים להימנע מהתדיינות משפטית מתישה כשהם מצליחים להגיע להסכמות בנושא חלוקת הרכוש בגירושין בלא התדיינות משפטית.
במקרה זה על הצדדים לערוך הסכם גירושין מפורט, בו תינתן התייחסות מלאה על אופן בו תתבצע חלוקת הרכוש ולהביא לאישור את הסכם הגירושין בבית הדין הרבני או בית משפט האזרחי.
רוצים לדעת עוד על חלוקת רכוש בגירושין מתי תתבצע לחצו כאן
