חלוקת רכוש בגירושין – כיצד מתבצע בבית הדין הרבני?

חלוקת רכוש בגירושין
חלוקת רכוש בגירושין
חלוקת רכוש בגירושין

חלוקת רכוש בגירושין כיצד יתבצע?

בכל פעם שבני זוג באים להתגרש עולה שאלת חלוקת הרכוש של בני הזוג, ומובן שכל אחד מהם סבור כי הרכוש שייך לו.

בכדי להסדיר את חלוקת הרכוש חוקקו בכנסת את חוק יחסי ממון. בחוק זה נקבע כי אין חילוק אם הבעל עבד והשתכר כדי להגיע לנכסים אלו או שהאישה עבדה והשתכרה, בכל מקרה יחלקו את הנכסים שווה בשווה, בכלל זה גם אם הנכס רשום על שם אחד מבני הזוג – הנכס יחולק בשווה בין בני הזוג.

אמנם יש מקרים היוצאים מהכלל, לדוגמה אם בני הזוג ערכו הסכם ממון אשר אושר בבית הדין או בבית המשפט, אזי החלוקה תתבצע בהתאם להסכם הממון שערכו בני הזוג.

חלוקת רכוש בגירושין לפי הדין העברי 

הדין העברי שולל חלוקת רכוש לאחר גירושין באופן שווה בשווה בלא נתינת דעת מי הביא את הרכוש, כך שבדין העברי החלוקה תהיה לפי מי שהביא את הרכוש. לדוגמה, אם הבעל השתכר והרוויח כסף רב, ולעומתו האישה הייתה עקרת בית ולא עבדה אלא עסקה בצורכי הבית, בעת הגירושין ייטול הבעל את כל הכסף בלא שתהיה לאישה זכות בממון זה, כי החלוקה נקבעת לפי מה שהשתכר כל אחד מבני הזוג.

חוק יחסי ממון בבית הדין הרבני

באופן כללי, בית הדין הרבני דן לפי הדין העברי, כך שחלוקת רכוש לאחר גירושין צריכה להתבצע בהתאם לדין העברי, כלומר כל אחד מבני הזוג נוטל את הכסף שצבר במשך שנות הנישואין. אלא שנקבע בחוק יחסי ממון כי בית הדין הרבני צריך לדון בהתאם לחוק, כך שהחלוקה תתבצע שווה בשווה בלא קשר להשתכרות אחד הצדדים.

במקרה של חלוקת רכוש לאחר פרידה חוק יחסי הממון אינו שולל את האפשרות שידונו בבית הדין הרבני בהתאם לדין העברי, וזאת כאשר שני הצדדים הביעו את רצונם לדון על פי דין זה. נמצא כי ניתנת הזכות לכל אחד מהצדדים לבקש שידונו על פי החוק יחסי ממון אף בבית הדין הרבני.

החריגים בחלוקת רכוש בגירושין

בהתאם לחוק יחסי ממון קיימים מספר חריגים בהם בן/ת הזוג לא יקבל /תקבל מחצית מזכויותיו/ מזכויותיה של בן/ת הזוג.

להלן מספר דברים אשר הוחרגו בחוק לגבי חלוקת רכוש לאחר פרידה:

  • מתנה שהתקבלה במהלך הנישואין לאחד מבני הזוג כאשר המתנה לא הוכנסה על ידי בן הזוג מקבל המתנה לקופה המשותפת.
  • ירושה שהתקבלה במהלך שנות הנישואין אינה תחולק בעת חלוקת הרכוש בגירושין.
  • רכוש שהיה רשום על שם בן/ת הזוג עוד לפני הנישואין, כך שבן/ת הזוג הביאו עמם רכוש שצברו טרם הנישואין.

על אף האמור בחריג זה, יש לדעת שבהתאם לפסיקת בית המשפט העליון מקרה בו בן/ת הזוג הביאו לנישואים דירת מגורים כאשר במהלך שנות הנישואין בני הזוג התגוררו בדירה זו ואף ערכו בדירה שיפוצים אשר נלקחו מכספים משותפים, הרי שהחלוקה תתבצע באופן שוויוני.

  • פיצויים בגין נזקי גוף, כגון אם אחד מבני הזוג עבר תאונה ונפגע פגיעה גופנית, הפיצויים שיתקבלו בגין התאונה לא יחלוקו בין בני הזוג.

חלוקת רכוש בגירושין באופן לא שוויוני

חלוקת רכוש בגירושין לרוב תתבצע באופן שוויוני, כך שבני הזוג יצאו מהנישואין ברכוש זהה, אך לפעמים חלוקת הרכוש בגירושין לא תתבצע באופן שוויוני אלא אחד מבני הזוג יקבל 80% ואילו בן הזוג יקבל רק 20%.

מה הם השיקולים המנחים את בתי הדין לערוך חלוקה בצורה לא שוויונית?

הברחת כספים

מקרה בו הוכח כי בן/ת הזוג הבריח/ה כספים משותפים במטרה מכוונת למנוע את חלוקתם עם בן/ת הזוג.

בכדי שבית הדין יפסוק על חלוקה באופן לא שוויוני בגין סיבת העלמה והברחה, לא די בכך שיופרחו סיסמאות כביכול בוצע כאן הברחת כספים, אלא לשם כך עליכם להוכיח בהוכחות ברורות כי אכן נעשה כאן "הברחת כספים".

כושר השתכרות

לעובדה כי אחד מבני הזוג יוצא לחיים עם "כושר השתכרות" גבוה מבן/ת הזוג לאחר שהוא /שהיא הצליח/ה לקנות השכלה גבוהה בעוד שבן/ת הזוג אין באפשרותו/ה להשתכר בשכר נאה, אף הוא מהווה שיקול בחלוקת רכוש לאחר פרידה באופן שאינו שוויוני.

הרציונל שעומד מאחורי דברים אלו היא המטרה שבני הזוג ייצאו מחיי הנישואין בצורה שווה ככל וניתן.

בית הדין לא יסכים כי אחד מבני הזוג ייצא מהנישואין כשידו על העליונה, אלא עליו לדאוג ככל וניתן שהחלוקה תהיה באופן שוויוני, כך שאם לאחד מבני הזוג יש יתרון ב"כושר השתכרות" הרי שלבן/ת הזוג יהיה יתרון בחלוקת הרכוש בגירושין.

בגידה מתמשכת

לשאלה האם לבגידה ישנה השלכה על חלוקת הרכוש בגירושין אם לאו אין אחידות דעים.

בבית הדין הרבני הגדול נקבע כי אכן לבגידה ישנה השלכה על חלוקת הרכוש בגירושין ולא משום קנס על העבירה הדתית שיש בבגידה, אלא בכך שהבוגד/ת הוא/ היא גרם/ גרמה לפירוק התא המשפחתי כך שהאשמה על הפירוק התא המשפחתי תלויה בצווארו של הבוגד/ת.

מאידך בבית המשפט העליון נקבע הלכה כי לבגידה אין כל השלכה על חלוקת רכוש לאחר גירושין, לדעתם של בית המשפט העליון אין כל השלכה בשאלה מי האשם בפירוק התא המשפחתי לאופן חלוקת הרכוש בגירושין, כך שהדבר אינו משפיע על כך שחלוקת הרכוש תתבצע באופן שוויוני.

אין כל ספק שלגירושין בעקבות בגידה של הבעל ישנם השלכות וכפי שניתן לראות כאן.

איזה רכוש חולקים בגירושין?

בני הזוג בעת הגירושין חולקים בכל הרכוש המשותף, כספים, דירה, רכב, וזכויות פנסיוניות, קרנות השתלמות.

אלא שבעוד שהחישוב על החלוקה של הכספים ניתן לערוך באופן פשוט, בו כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהכספים הנמצאים ברשות הצדדים, הרי שהחישוב של זכויות הפנסיוניות המגיע לכל אחד מבני הזוג תחושב לאחר מינוי אקטואר (רואה חשבון) שיבדוק את היקף הזכויות של כל אחד מבני הזוג.

החישוב אותו יערוך האקטואר הוא כמה מזכויות הפנסיוניות הרשומות על שם מי מהצדדים נצברו במהלך שנות הנישואין ומה מהזכויות נצברו טרם מועד הנישואין.

לאחר שתתקבל חוות הדעת של האקטואר יורה בית הדין על חלוקת זכויות הפנסיוניות של הצדדים שנצבר במהלך שנות הנישואין.

אין כפל מבצעים

בית הדין הרבני קבע שבמקרה שהאישה דורשת לדון לפי חוק יחסי הממון, והיא תובעת כתובה על פי הדין העברי, אשר אכן מגיעה לה על פי הדין, בית הדין ישלול את זכות הכתובה בהתאם לשיעור שנטלה האישה מכוח חוק יחסי ממון.

טעמה של הלכה זו היא משום שבית הדין סבור כי אין לתת "כפל מבצעים", שבעוד שאת חיוב הכתובה תיטול האישה לפי הדין העברי, את חלוקת הרכוש תבצע האישה בהתאם לדין האזרחי.
עליה להחליט האם היא הולכת על פי הדין העברי בעזרת טוען רבני ואז תזכה למלוא כתובתה, או שמא היא הולכת על פי הדין האזרחי ואז תזכה בחלוקת הרכוש שווה בשווה אך תפסיד את כתובתה.

לסיכום:

  1. חוק יחסי ממון קובע כי הרכוש של בני הזוג המתגרשים יתבצע בחלוקה שווה בשווה.
  2. בית הדין הרבני מחויב לדון בהתאם לחוק זה כשאחד מבני הזוג דורש זאת.
  3. אישה שגבתה יותר מהשייך לה על פי הדין העברי, תפסיד את כתובתה בהתאם לשיעור שנטלה.

ליצירת קשר עם יהודה אבלס, נא למלא פרטים או לחייג: 072-3971731

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
יהודה אבלס

יהודה אבלס

הרב יהודה אבלס הנו טוען רבני, מנהל מדור גירושין ופורום באתר רבנות. בעל ידע ובקיאות רבה בתחומי ההלכה השונים, ובצורת הדיון בבתי הדין.

אולי תרצו לקרוא גם את:

Call Now Button
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן