משמורת ילדים – חושבים איך ניתן לזכות בה? לא מבינים מהם השיקולים העומדים בפני בית הדין בהחלטה על החזקת הילדים?
בואו ונעשה סדר בדברים:
יש טעות נפוצה בקרב רבים מהזוגות אשר מופיעים בבית הדין הרבני כשבפיהם טענה "זכותי כי הילד יימצא במשמורתי". כלומר, לטענתם, עצם ההורות מקנה להם את "הזכות" שהילד ימצא במשמורתם.
חשיבה זו אינה נכונה לדעת בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה.
מתוך פסקי דין רבים עולה כי משמורת הילדים אינה "זכות" של ההורה, כי אם "חובתו", חובת ההורה לדאוג לילדיו שיהיו תחת משמורתו.
השיקול היחיד שיעמוד לפתחם הוא – מה תהיה טובת הילד, האם טובתו היא שיהיה במשמורת האב או במשמורת האם. בית הדין ישקול על כף המאזניים מה תהיה טובת הילד, וסביב נושא זה ינוע כל מהלך הדיון.
בחינת טובת הילד כיצד?
הדיינים היושבים בדין אינם יכולים לאבחן מה היא באמת טובת הילד, לרוב בתי הדין לא ייפגשו עם הילד כך שעולה השאלה הכיצד יכולים בתי הדין לקבוע מה היא טובת הילד?
לשם כך בית הדין ייפנה את ההורים לגורמי הרווחה בכדי שהעובדת סוציאלית תבדוק את טובתו של הילד כדי להגיע להחלטה בנושא משמורת ילדים. העובדת סוציאלית תיפגש עם ההורים ביחד ולחוד, כמו כן היא תעשה ביקורי בית לבחון את טובת הילד.
במהלך הפגישה תבחין העובדת סוציאלית את האינטרקציה שיש בין ההורה לבין הילד, האם הילד שמח לשהות במחיצת ההורה, האם הילד חש בטוח בשהיית ההורה, לאחר בדיקה מעמיקה תכתוב העובדת סוציאלית תסקיר ובו תפרט את ממצאיה והמלצותיה להסדר השהות של הילד.
במקרים מסוימים בית הדין או בית המשפט לא יסתפק רק בתסקיר שיתקבל על ידי העובדת סוציאלית והוא יפנה את הצדדים למכונים פרטיים בכדי לבדוק את מסוגלות ההורים כדי להכריע לגבי משמורת ילדים.
לאחר שהתסקיר יהיה מונח בפני בית הדין ולאחר שמיעת טענות הצדדים, ייקבע בית הדין את משמורת ילדים והסדרי הראייה של הילדים כשהשיקול היחיד שיעמוד בפניו היא מה היא טובתו של הילד.
רצון הילד – שיקול במשמורת ילדים
לפעמים אנו נתקלים במקרה בו הילד מבקש להביע את עמדתו היכן הוא ישהה, אך האם לרצונו של הילד יש משקל בהחלטה על משמורת הילדים?
התשובה לכך אינה חד משמעית, אך בוודאי ככל והמדובר ב"ילד בוגר" הרי שבהחלט יהיה משקל לרצונו של הילד, אך ככל והמדובר בילד קטן הרי שאין כל משמעות לרצונו של הילד.
בכל מקרה, רצונו של הילד אינו מהווה שיקול יחיד בהחלטה על משמורת הילד, כך שככל ובית הדין יתרשם כי טובת הילד היא בניגוד לרצונו של הילד, הרי שמשמורת הילד תהיה בהתאם לטובת הילד.
משמורת ילדים – מהי טובת הילד?
לאחר שהשכלנו לדעת כי האפשרות לזכות בדין היא הוכחה לבית הדין כי טובת הילד להימצא תחת משמורתנו, נבדוק מהי "טובת הילד".
באופן הרווח מקובל לחשוב כי טובת הילד להיות תחת משמורת האם, וזאת משום שתכונות האם מתאימות יותר לגידול הילד מאשר תכונות האב, הרגש והרחמים החשובים כל כך לגידול הילד נמצאים אצל האם. מה עוד שהאב יוצא בבוקר להביא את לחמו, כך שהוא לא נמצא זמן רב בבית. לא כן האם אשר נמצאת בבית רוב הזמן.
כך היה מקובל לחשוב, אך לאחרונה אנו עדים לתופעה שונה, והיא "משמורת משותפת", כלומר החזקת האב והאם תהיה באופן שווה "דה פקטו", דבר זה נראה בעיני בית המשפט כתופעה מבורכת.
אבל, חשוב להדגיש כי בכל דיון בית הדין ישקול לגופו של מקרה מהי טובת הילד. לדוגמה, אם מדובר באם אשר אין באפשרותה להחזיק את הילד מסיבה בריאותית או מכל סיבה אחרת, במקרים אלו ודאי שבית הדין לא ייתן את הילד תחת משמורת האם כשהדבר אינו טובת הילד.
ניכור הורי במצב של משמורת ילדים
ניכור הורי הוא דבר שרבים טועים בו, כשחושבים כי אם ידברו עם הילד ויסיתו אותו כנגד ההורה השני הדבר יביא להם את המשמורת. אך טעות זו תעלה להם ביוקר, מכיוון שבתי הדין רואים את הדבר בחמורה רבה, עד כדי שלילת המשמורת והסדרי הראייה לצד המנַכֵּר. לכן חשוב על אף הקושי והסכסוך שיש בין ההורים, להראות בנוכחות הילד בגרות ומכובדות כלפי ההורה השני.
במספר פסקי דין שניתנו בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט עולה כי "ניכור הורי" של האם עלה לאם ב"יוקר", מתחילה הופעלו כנגד האם סנקציות כלכליות בכדי לנסות ולמנוע את ה"ניכור הורי" של האם, אך לאחר שהדבר לא הביא כל שינוי, לא נותרה כל ברירה מלבד להעביר את משמורת הילדים לאב.
משמורת ילדים לא סוף פסוק
לאחר החלטת בית הדין על משמורת ילדים עדיין דבר אינו סוף פסוק, בכל מקרה בו חל שינוי נסיבות ניתן להגיש תביעה מחודשת לבחון את משמורת והסדרי הראייה של הילדים.
שינוי נסיבות יכול להיות במקרה בו אחד מבני הזוג מתקשה לתפקד כהורה, הזנחה של הילד, שינוי מגורים של ההורה, מצב בריאותי של הילד, ועוד.
במקרה בו לא חל שינוי נסיבות אמיתי לא הייתי מייעץ לכם להגיש תביעה לשינוי הסדרי השהות, שכן בתי המשפט יכולים לראות זאת כתביעה קנטרנית דבר העלול לעלות לכם ב"הוצאות משפט"
משמורת ילדים בהסכם
בהרבה מהמקרים בני הזוג מצליחים להגיע להסכמות בהסדרי הראייה זאת לאחר שבני הזוג התעלו על חילוקי הדעות שיש בפניהם בכדי שלא לפגוע בילדים הרכים אשר נאלצים לעבור תקופה לא קלה בפירוק התא המשפחתי.
במקרה זה עליהם להביא את הסכמותיהם בפני בית הדין הרבני או בפני בית המשפט בכדי לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף פסק דין.
בית הדין יאשר את הסכם משמורת הילדים לאחר שהוא ווידא כי הסכם זה משקף את טובתם של הילדים.
אישור סכם זה יהיה בהליך זהה לאישור הסכם גירושין.
היכן מגישים תביעה למשמורת ילדים?
תביעה למשמורת ילדים ניתן להגיש בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הרבני.
הכלל בזה שלערכאה השיפוטית אליה תוגש תביעה למשמורת ילדים הראשון, הרי שהיא תדון בתביעה זו, ולא יהיה ניתן להעביר את התביעה לערכאה אחרת.
אלא שבעוד שלבית המשפט למשפחה ניתן לפנות ללא כל קשר להסכמת בן/ת הזוג, או לעובדה שמתנהל הליכים נוספים בבית המשפט, הרי שלבית הדין הרבני תוכלו להגיש את התביעה אך ורק כחלק מתביעת הגירושין אשר מתנהל בבית הדין הרבני.
ככל וכבר התגרשתם בלא שהוגשה תביעה למשמורת ילדים או שעניין הגירושין אינו עומד על הפרק לא תוכלו להגיש תביעה בבית הדין הרבני רק בהסכמת בן/ת הזוג.
לסיכום:
אם חשובה לכם משמורת הילד, אל תשכנעו את בית הדין כי זכותכם שהילד יהיה תחת משמורתכם, דבר זה לא יתרום מאום.
תפקידו של טוען רבני מומלץ הוא לשכנע את בית הדין כי "טובת הילד" היא זאת שעומדת לנגד עיניכם.
"משמורת משותפת" היא אופציה שקיימת בבתי המשפט.
ניכור הורי הוא טעות חמורה העלולה לגרום לאיבוד הזכות למשמורת הילד.
ניתן להגיש הסכם על משמורת והסדרי ראייה לבית הדין או לבית המשפט ובכך להימנע מסכסוכים מיותרים.
