תביעת שלום בית – המונח "שלום בית" מציג אידיליה, שלמות, מציאות חיים נינוחה ויפה – משאת חייו של כל זוג יהודי. מיום היוולדנו חונכנו והורגלנו לצדקת דרך השלום, ולאפשרות להשלים במקרה מריבה. השאיפה לחיות יחד באהבה ולהשיב את החיים ההרמוניים לבני הזוג גם לאחר משבר נראית האפשרות המושלמת, האומנם???
תביעת שלום בית – אמת או סחיטת בן הזוג?
"תביעת שלום בית", מונח שנשמע אידיליה בהתגלמותה, יכול להפוך לאמירה חסרת כנות ואמינות. לעיתים מטרתה אינה ניסיון לשקם בכנות את חיי הנישואין, אלא להיפך, כל מטרתה להשיג יתרונות בגירושין באמצעות "סחיטת" בן/בת הזוג החפץ/ה להתגרש.
לא אחת, ניתן לשמוע במסדרונות בית הדין את האישה אומרת לבעלה: "אתה רוצה גט? שלם לי כספים, ותר לי על הבית" וכיו"ב. כאשר בן הזוג אינו מסכים, האישה תובעת בבית הדין "רוצה אני בשלום בבית", ובכך מעכבת את הליך הגירושין. כך יוצא שבאמצעות טענות לשלום משיגים תוצאות של סחטנות ומרמה, וכל זאת בשם "השלום והצדק".
תביעת שלום בית כנה
תביעת שלום בית כנה משמעותה כי אכן בן/ת הזוג חפץ בכל מאודו לנסות ולשקם את חיי הנישואין כשלשם כך מתבקש בית הדין הרבני לשלוח את הצדדים לטיפול זוגי בניסיון להציל את חיי הנישואין.
השיקולים המנחים את בן/ת הזוג לבקש בקשה שכזו הוא להציל את התא המשפחתי, כשלפעמים השיקול המרכזי הוא בכדי שלא ייגרם משקעים ונזקים לילדים הרכים מהפירוד של ההורים.
לפעמים תביעה זו מתקבלת בהבנה על ידי בן/ת הזוג כששני בני הזוג אכן מנסים להטות שכם ולהציל את התא המשפחתי, אך לפעמים בן/ת הזוג מתעקשים כי אין על מה לדבר ומדובר במקרה אבוד.
במקרה זה בית הדין הרבני ישמע את טענות הצדדים וינסה להבין האם אכן קיים סיכוי אמיתי לנסות ולשקם את חיי הנישואין, ככל והמדובר בתשובה חיובית הרי שבית הדין יפעיל לחץ על בן/ת הזוג לנסות ולשקם את התא המשפחתי, אך ככל ובית הדין התרשם כי אפסו כל הסיכויים ואין מנוס מאשר לפרק את המשפחתי, יורה בית הדין לצדדים להתגרש.
במקרים מסוימים אין באפשרות בית הדין הרבני "לקבוע מסמרות" האם קיים סיכוי להציל את חיי הנישואין או שמא מדובר ב"מקרה אבוד", כשבמקרה זה יורה לצדדים ללכת לטיפול זוגי מטעם בית הדין בכדי לקבל חוות דעת של המטפל/ת הזוגי/ת על הסיכוי להשיג "שלום בית".
לאחר קבלת חוות הדעת של המטפל/ת הזוגי/ת ייתן בית הדין המשך הוראות אופרטיביות.
חשוב לדעת כי אף במקרה בו בית הדין התרשם כי אין מקום לשקם את התא המשפחתי, בית הדין לא יחייב את בן/ת הזוג בלא שיש עילות גירושין כנגד בן/ת הזוג.
פירוד ממושך – עילה לדחות תביעת שלום בית
האם לעובדה כי בין בני הזוג מתקיים נתק ממושך של מספר שנים יש בה בכדי לקבוע כי לא ניתן לעשות שלום בית?
התשובה לכך אינה חד משמעית, אין כל ספק שהעובדה כי בין בני הזוג קיים נתק ממושך יש בו בכדי להבין כי הסיכוי להשיג "שלום בית" הולך ופוחת, אך בהחלט ניתן לומר כי לא מדובר ב"כלל ברזל", לא פעם אנו נתקלים שלאחר משך פירוד ארוך הצליחו הצדדים להתעלות מעל עצמם ולעשות שלום בית.
לרוב, בית הדין הרבני יבדוק האם במהלך שנות הניתוק ניסו הצדדים ללכת לטיפול זוגי מקצועי שכשל, או שמא הצדדים לא ידעו לפעול נכונה בפירוד, ככל והצדדים עדיין לא פנו למומחה בתחום, בהחלט ניתן לשלוח את הצדדים למטפל/ת זוגי/ת מטעם בית הדין בכדי לבדוק את הסיכוי להשיג "שלום בית".
שימוש ב"תביעת שלום בית" לצורך עיכוב מכירת דירת המגורים
לשיטת בית הדין, בלי בית אין שלום בבית. לכן, כאשר אחד מבני הזוג טוען שהוא מעוניין בשלום בית, בית הדין הרבני מחליט על עיכוב מכירת הדירה של בני הזוג, ובזה הוא מונע חלוקת רכוש, כל זאת על אף שניתן בבית המשפט פסק דין למכירת הבית המשותף. בית המשפט הגבוה לצדק מגבה אף הוא את החלטות בית הדין הרבני לעניין זה.
אין ספק שעיכוב במכירת הדירה לפעמים הוא אשר משמש כמסווה לתביעת שלום בית, כך שבהגשת התביעה תעוכב ביצוע מכירת הדירה.
שימוש ב"שלום בית" לצורך קבלת כתובה
לעתים האישה חפצה להתגרש מסיבות וטעמים שונים, אך מכיוון שהיא יודעת שבתביעתה לגירושין עלולה היא להפסיד את תביעת הכתובה, שהרי בדין העברי תביעה לגירושין מסכנת את הכתובה, היא מעמידה פנים כ"תמה" שחפצה בשלום בית, ובעלה הוא זה אשר חפץ בגירושין, כך שבתביעתה לשלום בית היא "מרוויחה" את הכתובה, שלפעמים עלול להיות סכום נכבד מאוד.
חשוב לדעת כי הגשת תביעת גירושין אינה בהכרח מהווה עילה לפטור את הבעל מתשלום הכתובה, שכן ככל והאישה תצליח להוכיח כי הבעל הוא האשם בפירוק התא המשפחתי, הרי שהאישה היא תפסיד את כתובתה.
משרדינו ייצג נשים אשר תבעו גירושין כשבאמתחותיהם הוכחות משמעותיות על בגידת הבעל, דבר אשר גרם שהאישה הצליחה לזכות במלוא הכתובה.
חשוב להדגיש כי לתביעת שלום בית ישנה חשיבות מיוחדת גם בשביל להכריז על האישה כמורדת כשלשם כך הקדשנו מאמר בנפרד.
שימוש בשלום בית לצורך קבלת מזונות אישה
לפעמים תביעת שלום בית שמגישה האישה מטרתה אינה באמת בכדי להחזיר את התא המשפחתי לקדמותו, אלא כל מטרתה היא לקבל דמי מזונות אישה מהבעל.
האישה יודעת היטב כי ככל והיא תחפוץ בגירושין, הדבר לא יאפשר לה לקבל "קצבה חודשית" מהבעל עבור דמי מזונות, כך שהיא מגישה בקשה לתביעת שלום בית, כשמטרתה האמיתית היא להרוויח כסף על חשבונו של הבעל.
שימוש בתביעת שלום בית כמנוף לסחיטה
בהרבה מהקרים התובעים שלום בית מעוניינים להפעיל לחץ פסול כנגד בן זוגם בכדי להקשות עליהם לקבל את "חלום חייהם" קבלת הגט.
מדובר בניסיון ציני ופסול שבית הדין הרבני לאחר שהוא יבחין כי המדובר בניסיון שכזה הרי שהוא לא ייתן לכך יד, כלומר הוא יחייב את בן הזוג לתת גט לאלתר ללא כל תנאי מקדים.
תפקידו של טוען רבני
תפקיד הטוען רבני במקרה זה הוא לחשוף את הפנים השקריות של הטוען/ת טענת "שלום בית", ולהוכיח לבית הדין שהתביעה לשלום בבית אינה כנה. יש לציין כי לדבר זה נצרכת מומחיות רבה, מכיוון שבאופן טבעי בית הדין מנסה בכל מקרה להביא את הזוג לשלום.
ניתן במקרים אלו לדרוש מבן הזוג לערוך הסכם שלום בית ולחילופין גירושין, כך שמחד תינתן "צ'אנס" לנסות ולשקם את חיי הנישואין, ומאידך ככל וחיי הנישואין לא יעלו יפה, הצדדים יתגרשו בכבוד.
לסיכום:
תביעת שלום לבית כשהיא כנה ואמיתית, אין טובה יותר ממנה.
תביעה לשלום בבית שאינה כנה מטרתה לסחוט כספים אשר אינם מגיעים לתובע על פי הדין.
תפקיד הטוען הרבני הוא לסייע לכם, כך שלא יצליחו "לסחוט" מכם את המגיע לכם על פי הדין.
