תביעת כתובה לאחר גירושין – שמעתם שבית הדין הרבני לא מתייחס לתביעת כתובה? רציתם להגיש תביעת כתובה בבית המשפט לענייני משפחה? אז האם כתובה מחייבת? בואו ונעשה סדר בדברים!!!
תחילה יש לפתוח בהסבר הדברים, מהי בכלל שטר הכתובה? שטר כתובה הוא שטר חיוב הנישואין שמקורו בתלמוד. בכתובה מפורטות חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
היכן מתבצעת תביעת כתובה לאחר גירושין?
בית הדין הרבני הוא בעל הסמכות הבלעדית לדון בעניין תביעת הכתובה, על אף ששטר כתובה הוא מסמך ככל השטרות, האפשרות להגיש תביעה היא אך ורק לבית הדין הרבני, כיון שהוא נכלל בענייני נישואין וגירושין המסורים לבית הדין הרבני.
מהו הסכום שמחייבת הכתובה?
הסכום שנקבע בתלמוד כשיעור מינימלי לכל כתובה הוא 200 זוז לאישה בתולה ו-100 זוז לאשה גרושה, או אלמנה. סכום זה הוא עבור מחיה לאדם במשך שנה שלימה, מעבר לסכום המינימאלי, יכול כל גבר להוסיף "תוספת כתובה", בהתאם לרצונו וללא הגבלה כלשהי.
האם תביעת כתובה תשפיע על חלוקת הרכוש?
אין ספק, כי במידה והאישה זכתה לרכוש בזכות חוק יחסי ממון הנוגד בעיקרו את הדין העברי, כלומר שהאישה מקבלת מחצית מזכויותיו הפנסיוניות הרשומות על שם האיש, אף שבית הדין הרבני מנוע מלדון בחלוקת הרכוש בגירושין לפי הדין העברי אלא לפי חוק יחסי ממון, מכל מקום הדרישה לכתובה ו"תוספת כתובה" תהיה מורכבת יותר. כך שככל הנראה אף שהכתובה הינה הליך נפרד בבית הדין הרבני מחלוקת הרכוש, אישה זו תזכה לנכסים רק מכוח חוק יחסי תשל"ג- 1973 ולא תזכה לחלק מהכתובה מכוח הדין העברי.
מסיבה זו אמליץ ללקוחותינו הפונות אלינו כי אין כל טעם לנהל מאבק עיקש על תביעת כתובה במקרה בו האישה מקבלת את זכויותיו הפנסיוניות הרשומות של האיש, שעה שאף אם אכן בית הדין הרבני ייקבע כי האישה באופן עקרוני זכאית לכתובה, הרי כיון שהיא קיבלה את חלקו של הבעל בזכויותיו המנוגדות להלכה אינה יכולה לקבל את כתובתה.
האם כתובה מחייבת? מהן ההשלכות של סכום הכתובה על תביעת כתובה?
למרבה הצער, רוב הגברים אינם מבינים את המשמעות האמתית שיש לסכום שנקבו בו בעת החתימה על הכתובה ומתחייבים סכום עצום כדי להרשים את הכלה או את הקהל. מכיוון שהכתובה היא מסמך משפטי מחייב, במעמד הגירושין, יכולה כל אישה לדרוש בבית הדין הרבני את הסכום המגיע לה, בכתובה.
כיום, יותר מאשר בעבר, נשים תובעות את הכתובה ולטוענים הרבניים ישנה משמעות רבה בתחום ההתנהלות בבית הדין.
בית הדין הרבני יכול להתערב ולהפחית את הסכום?
בפועל, למרות היות הכתובה מסמך משפטי מחייב,בעת תביעת כתובה הדיינים מבינים שהסכומים הנקובים בכתובה הינם מופרזים ונכתבו ללא מחשבה מעמיקה מצד הבעל.
אך, מכיוון שהדיינים לא יבטלו את נושא הכתובה באשר הוא חיוב הלכתי, נחלקים בזה דייני בית הדין הרבני כיצד לנהוג בזה, חלק מהפסיקות מראות כי בית הדין אינו מתחשב בסכומים גבוהים בכדי לחייב את הבעל, ומאידך מצינו בחלק מהפסיקות שחייבו את הבעל בסכומים מופרזים.
תביעת כתובה לאחר גירושין – האם כתובה מחייבת? לא תמיד!!!!
אישה מורדת
חשוב להדגיש כי ישנם מקרים בהם הבעל לא ישלם את הכתובה כגון באישה מורדת אשר היא בחרה מרצונה החופשי ובלא שהייתה לכך כל הצדקה לעזוב את חיי האישות.
יש לציין שאף במקרים מעין אלו עדיין לא אפסה התקווה, וכי במקרים מסוימים למרות שהאישה מורדת, בית הין הרבני יחייב את הבעל בתשלום מלוא הכתובה.
הסיבה לכך נעוצה כיון שבהתאם לדין העברי בכדי שהאישה תפסיד כתובה, על בית הדין הרבני להתרות באישה במפורש שככל והאישה תמשיך למרוד בבעל אזי היא תפסידה את כתובה.
רק לאחר שהאישה לא נענתה והמשיכה במעשיה אזי תאבד האישה את כתובתה.
פתיחת תיק גירושין
במקרה בו האישה היא שפתחה תיק גירושין בלא שהיה לה עילת גירושין צודקת, אף זה יגרום לאישה לאבד את זכותה לקבל כתובה.
במקרה בו גם האיש וגם האישה הגישו בקשה משותפת לגירושין, קיים סיכוי רב כי בית הדין הרבני ייקבע כי האישה זכאית רק לחלק מכתובה.
תלונת שווא במשטרה
רבים מהנשים מגישות תלונות שווא במשטרת ישראל זאת במטרה לנסות ולנקום בבעל או כל מניע אחר.
אך צריך לדעת כי לדבר זה ישנה השלכה על תביעת הכתובה.
ככל ואכן יתברר כי התלונה אותה הגישה האישה הינה תלונת שווא הרי שהאישה תאבד את כתובתה, במקרים בהם יוכח כי התלונה שהגישה האישה כנגד הבעל הייתה תלונה מוצדקת, כמובן האישה לא תפסיד את כתובתה.
בהרבה מהמקרים לא ניתן לקבוע בוודאות מוחלטת כי האישה אשמה בתלונתה, ומאידך אין כל הוכחה שהאיש עשה את מה שהאישה מייחסת אליו, במקרים אלו לרוב בתי הדין הרבניים יעשו פשרה בסכום הכתובה.
תלונות שווא במשטרה אף הן עלולים לגרום לאישה להפסיד כתובה.
בגידת האישה
בגידה של האישה או מעשה כיעור של האישה אף הם מהווים פגיעה בהפסד כתובה.
במקרים בהם עולה החשש כי האישה מזנה עם גבר זר, מומלץ לקבל את סיועו של "חוקר פרטי" בכדי שהוא יוכל לעקוב מקרוב אחר התנהלות האישה, וזאת במטרה להוכיח את חששותיכם.
כך שנכון יהיה לומר שאף שהכתובה הינה ככל חוזה המחייב את הבעל לעמוד בהתחייבותו, הרי שבתי הדין הרבניים לפעמים פוטרים את האיש מתשלום הכתובה בהתאם לכללים בדין העברי.
מה קורה אם יש הסכם ממון בנוסף? הכנסו לקריאה!
לסיכום:
- בית הדין הרבני הוא המוסמך הבלעדי לדון בתביעת הכתובה.
- אין לכתוב בכתובה סכום בלתי סביר.
- הכתובה הינה מסמך משפטי מחייב, ובתקופה האחרונה נשים חוזרות לתבוע את כתובתן ואת "תוספת כתובה".
- הכתובה הינה קלף מיקוח בעל משמעות בתהליך הגירושין.
- מכאן תצא הקריאה לעוה"ד המטפלים בנושא הכתובה להיות מומחים גם במשפט העברי ובהתנהלות בבתי הדין הרבניים ובעת הצורך להתייעץ עם טוען רבני מוסמך.
