זכויות האישה בגירושין – רבים וטובים חושבים שמוסד בית הדין הרבני מפלה זכויות נשים לרעה בפסיקותיו. על פי סקרים שונים, רוב הציבור בישראל חושב כך. אך האם הדבר באמת נכון? האם זו מציאות חיינו או שמא אין זה אלא מיתוס שרווח כאן בשנים האחרונות ותו לא?
בחינה מעמיקה של הנושא תוכיח שבית הדין הרבני מיטיב במקרים רבים דווקא עם צד הנשים! נראה לכם פלא? הבה ונבחן את הדברים:
זכויות האישה בגירושין בדירת המגורים המשותפת
פעמים רבות כאשר מתרחשת מריבה בין בני זוג והגבר נוקט בטקטיקת "סחיטה" כלפי האישה על ידי הגשת תביעה בבית משפט אזרחי לחלוקת רכוש הדירה המשותפת, מטרת התביעה למכור את הדירה ולהשאיר את האישה עם חצי מסכום שווי הדירה ללא קורת גג.
נסו לדמיין אישה עם חמשה ילדים ללא קורת גג מתאימה וללא יכולת כלכלית לקנות דירה במחצית מסכום המכירה… מה היא תעשה, היכן תתגורר?
ואכן בבית משפט אזרחי הבעל יצליח לבצע את זממו כך שדירת המגורים המשותפת תימכר והאישה תמצא את עצמה ללא דירה משלה, זאת מכוח "חוק המקרקעין" הקובע שכל שותף יכול לבקש את פירוק השותפות בכל זמן נתון.
מאידך, אם האישה תשכיל לבוא להתדיין בבית הדין הרבני היא תרוויח ובגדול, משום שעל פי המשפט העברי יש בכוחה לעכב את הליך הפירוק השותפות על הדירה.
בית הדין הרבני אינו דן על פי "חוק המקרקעין" אלא על פי ההלכה ותורת ישראל, ובהלכה נקבע שלאשה יש זכות לקבל מדור ספציפי כאשר האישה זכאית לקבל מזונות מבעלה, חלק מהמזונות אותה זכאית האישה לקבל הוא "מדור", כלומר לאישה יש זכות לגור באותו מדור שהורגלה לגור בו ואין לבעל זכות לטלטל אותה ממקום למקום ללא הסכמתה.
שלילת זכות הגבר בגירושין בדירה משותפת מחמת תביעת מזונות
זכות זו מוקנית לאישה בלבד, ואילו לגבר לא הוקנתה זכות במדור מחמת תביעת מזונות, שהרי האישה אינה חייבת במזונות כלל!
לכן אילו האישה תגיש תביעה לפירוק שותפות בבית משפט אזרחי, הגבר יתקשה יותר למצוא סעד בבית הדין הרבני, ומאחר שבדרך כלל לבעל אין תביעות ממוניות על אשתו, הן בית המשפט והן בית הדין יפסקו לפירוק השותפות כשהמשמעות המעשית היא מכירת הדירה המשותפת והשלכת הגבר לרחוב עם מחצית משווי הדירה.
יש לסייג את הדבר כיון שלפעמים הבעל יכול למצוא סעד בבית הדין הרבני לקבל "מדור ספציפי" כלומר שהדירה לא תצא למכירה וזאת מכוח "תביעת שלום בית", במקרה זה הבעל תובע שלא למכור את דירת הצדדים כיון שמכירת הבית תגרור פגיעה ב"שלום בית".
אך יחד עם זאת קל יותר לקבל סעד ל"מדור ספציפי" בגין תביעת מזונות אישה, מאשר הגשת תביעה לשלום בית, שכן בהרבה מהמקרים תביעת שלום בית אינה מגיע בכנות, אלא במטרה של סחיטה, כך שבית הדין הרבני לא במהרה ייענה לבקשה שכזו.
משמורת משותפת ומזונות בבית הדין הרבני
דבר נוסף בו ניתן להיווכח כי דווקא בתי הדין הרבניים הם אשר דואגים לטובת האישה ביגוד לבתי המשפט.
תשלום מזונות ילדים במקרה בו יש משמורת משותפת, כלומר שהאב והאם נושאים בנטל גידול והסדרי שהות הילד באופן שווה בשווה.
בבתי המשפט מקובל לפסוק שבמקרה זה ככל והמדובר בילד מעל גיל 6 והכנסות ההורים זהות הרי שהאב יהיה פטור לגמרי מתשלום מזונות.
פסיקה זו נובעת מהגישה אותה נוקטים בתי המשפט שהאב והאם חייבים באופן שווה בשווה בתשלום מזונות ילדים, כך שבמקרה בו הסדרי השהות שווים, וממילא הוצאות גידול הילד שווה, הרי שהאב פטור לגמרי מתשלום מזונות ילדים.
לא כן לבתי הדין הרבניים קיים גישה שונה מהמקובל בבתי המשפט, כשלדעתם האב הינו החייב היחיד בתשלום מזונות ילדים ואילו האם אינה מחוייבת להיות חלק מ"העול הכלכלי" המונח בגידול הילד.
לכן לדעתם של בתי הדין הרבניים אף שמתקיימים הסדרי שהות שווים, האב חייב בתשלום מזונות הילדים עבור מחצית השבוע בו שוהים הילדים אצל האם.
מעוניינים להתעמק עוד בנושא של משמורת משותפת ומזונות לשם כך הקדשנו מאמר מיוחד העוסק בעניין זה.
זכויות האישה בגירושין במקרה של סרבנות גט
דוגמה נוספת בו יהיה ניתן להיווכח כי האמירה שבתי הדין הרבניים מפלים לרעה את הנשים אינה אלא מיתוס, להיפך ניתן להיווכח כי בתי הדין הרבניים מפלים את הגבר.
מקרה בו הבעל או האישה מסרבים לתת גט, לאחר שבית הדין הרבני קבע כי הבעל או האישה חייבים לתת גט.
על פניו הסנקציות והעונשים כנגד המסרב לתת גט ואישה המסרבת לתת גט צריכים להיות זהות, אלא שזה רק על פניו, במציאות הדבר הוא בכלל לא שוויוני.
כיון שבעוד שכנגד בעל מסרב לתת גט ניתן להפעיל כנגדו סנקציות מיד עם סירובו לתת גט, הרי שכנגד אישה מסרבת גט לא ניתן להטיל סנקציות רק לאחר אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול.
כתובה זכויות האישה בגירושין הגדול ביותר
תביעת כתובה הינה דבר שבשגרה בו האישה מבקשת ואף מקבלת כחלק מהליך תביעת גירושין את כתובתה, לפעמים המדובר בסכומים גבוהים של מאות אלפי שקלים.
לשם כך הקדשנו מאמר מיוחד העוסק מתי אפשר לדרוש כתובה ולקבל.
פגיעה בזכויות האישה בגירושין בבית הדין הרבני
האם ניתן לקבוע כי בכל מקרה זכויות האישה בגירושין בבית הדין הרבני הינם יותר מזכויות האישה בגירושין בבית המשפט למשפחה?
התשובה היא חד משמעית – לא, לפעמים אנו נמצא כי יותר טוב לאישה לפנות לבית המשפט למשפחה.
למשל, מקרה בו בני הזוג היו חיים ברמה גבוהה מאוד כמו "העשירון העליון" זאת עקב כך שהאב נהנה ממשכורת גבוהה ועתה הצדדים נפרדו זה מזה.
במקרה זה בעוד שבבתי הדין הרבניים האישה תזכה במזונות מינימליים, בבתי המשפט האישה יכולה לקבל מזונות גבוהים.
זכויות האישה בגירושין – סיכום
לסיכום כפי שהנכם רואים לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי היכן יש יותר זכויות לאישה בגירושין האם בבית הדין הרבני או בבתי משפט.
לכן, לפני שאתם ניגשים לפתוח את התיק ולקבוע מסמרות במיקום בו יידונו הנושאים שביניכם, חשוב להתייעץ עם טוען רבני הבקיא היטב בדין העברי כך שתוכלו לקבל את המידע הרלוונטי למקרה שלכם.
