טוען רבני במענה לשאלות נפוצות לבאים בשערי בתי הדין הרבניים:

 כתב הערעור יש להגיש בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, בנסיבות מיוחדות רשאי בית הדין הרבני הגדול להאריך את מועד זמן הגשת הערעור לאחר קבלת תגובה מהצד השני.

אכן זוהי שאלה טובה, כיון שבחוק כתוב שהרכוש שהביאו הצדדים טרום נישואין שייך למי שהביא ואין זכות לשני בחלקו,
אבל בפסיקת בג"ץ נקבע שיש דברים שאף שצד אחד הביא טרם הנישואין, במקרה גירושין יחלקו הצדדים שווה בשווה, לכן ההמלצה שיש לעשות הסכם ממון על הדירה.

בדבר זה שונה הדין העברי מהדין האזרחי, שבעוד שבדין האזרחי נקבע כלל של "סופיות הדיון" בדין העברי אפשר לפתוח את הדיון מחדש בכל עת.

וזאת בתנאי שראיות אלו לא היו ידועות לבעל דין בשלבי הדיון.

ככלל בית הדין הרבני ידון ב 3 דיינים למעט, במקרים מיוחדים כמו בעניינים שלא על ריב, צווים לעיקול נכסים ועיכוב יציאה מן הארץ ועוד.

מזונות אשה זהו אחד מהדברים שיש לבית הדין הרבני ולבית המשפט סמכות מקבילה, ולכן הדיון יהיה במקום שבו נפתחה התביעה לראשונה.

אם גירושין אלו מוסכמים על שני הצדדים הגט יהיה מהר מאד הגט אבל במידה ויש בין הצדדים חילוקי דעות הדבר משתנה ממקרה למקרה ואין אפשרות לקצוב זמן לסיום התהליך.

ישנה אפשרות להגיש תביעה ללא יצוג של טוען רבני אך מנסיוני הדבר עלול "לעלות ביוקר" לאחר שיתקבל פסק דין שלא הייתם רוצים לקבלו. 
כך שהמלצתי תמיד להתייעץ עם טוען רבני ובזה יחסך לכם הרבה צער ועוגמת נפש.  

אכן כן הדבר מאד אינדבדואלי שינוי מהותי  בצרכי הילד או במצבו הכלכלי של האב יכול להשפיע על סכום גובה המזונות כך שבכל מקרה כדאי להתיעץ עם גורם מוסמך.

זכות "מדור יחודי ספציפי" היא כשיש לזוג דירת מגורים בבעלות משותפת ועתה תובע הבעל את פירוק השותפות בדירה בבית המשפט למשפחה.
בית המשפט למשפחה בהתאם לחוק המקרקעין ייענה לבקשה ויורה על פירוק שיתוף לאלתר.  
למנוע מצב זה תוכל האישה להגיש תביעת מזונות בבית הדין הרבני וכחלק ממזונותיה רשאית האישה לתבוע שלא יוכל הבעל לחלק את השותפות בדירה,
שכן דבר זה פוגע בזכותה למזונותיה ומדורה.

אכן כך רווחת השמועה שעדיף לאשה להגיש תביעת מזונות אישה בבית המשפט למשפחה.
אבל הדבר אינו נכון כיון שבבית משפט לא תוכל האישה לקבל "מדור יחודי ספציפי" ומנגד אם תגיש תביעת מזונות בבית הדין הרבני תוכל לקבל מדור ספציפי.
כמו כן אם תגיש האישה תביעה בבית המשפט תביעת מזונות, הדבר עלול לגרום לה להפסיד את כתובתה, כך שבהחלט יש לשקול בחיוב להגיש את תביעת מזונות אישה בבית הדין הרבני.

לאישה יש אפשרות להגיש תביעת מזונות אישה לבית הדין הרבני בלא כריכה לתביעת גירושין.
מאידך ככל והבעל יחפץ שהדיון בתביעת מזונות אישה יידון בבית הדין הרבני יוכל להגיש תביעה זו רק בכרוך לתביעת הגירושין.
במקום שעדין הבעל לא גמר בדעתו לגרש את אשתו ישנה אפשרות להגיש תביעה לשלום בית ולחילופין בגירושין ולכרוך לזה את תביעת המזונות. 

הדבר משתנה באם נשלח כתב התביעה לצד השני אז יש לשלוח גם כן את בקשת סגירת התיק לצד השני .
לבין אם עדין לא נשלח כתב התביעה לצד השני  שבזה הדבר נתון לשיקול דעת בית הדין האם יש לשלוח את כתב התביעה והבקשה לסגירת התיק לצד השני. 
ובכל מקרה ההחלטה האם לענות לבקשה של סגירת התיק מסור לשיקול דעת בית  הדין.

מועד הדיון נקבע לפי הכלל של הקודם – קודם, למעט תביעת מזונות שבזה מועד הדיון יהיה בתאריך הקרוב ביותר המאפשר את הדיון.
בכל מקרה ישנה אפשרות להגיש בקשה מנומקת להקדמת הדיון והדבר יהיה מסור לשיקול דעת בית הדין אם להיענות לבקשה.

טוען רבני יכול לשמש רק מי שהוסמך לכך ע"י בית הדין הרבני לאחר שעמד בהצלחה בכל המבחנים בהלכה ובחוקים.
יש לשים לב שיש "המתחזים" כטוענים רבניים כך שחשוב לפני ההתקשרות עמו לבדוק האם יש לו רישיון לשמש כטוען רבני וכך להימנע מעוגמת נפש.

לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בעניני נישואין וגירושין, כמו כן מוקנית לו הסמכות לדון בעניני ירושה בהסכמה בכתב על יד כל הצדדים.
בסכסוכי שכנים או בכל נושא אחר אין כל אפשרות לבית הדין הרבני לדון.

יש בדחיפות להגיש בקשה לעיכוב יציאה מהארץ וזאת אף שלא במעמד שתי הצדדים. תוקפו של הצו יהיה לשלושים יום.
בתוך ארבעה ימים מוטלת על המבקשת להביא לבית הדין אישור שהצו נמסר לצד השני. הבעל יהיה רשאי להגיש התנגדות לצו העיכוב יציאה מהארץ כשבמקרה זה ייקבע דיון במעמד שני הצדדים בתוך 7 ימים.

מידע זה אינו מהוה תחליף לייעוץ משפטי ובכל שאלה יש להתייעץ עם הגורמים המוסמכים לכך.